אז לפני הכול – מה זה קרדיט אשראי?
קרדיט או אשראי, במובן הבסיסי ביותר שלו, הוא סכום מסוים שניתן לכם על ידי הבנק או חברת האשראי, לשימוש בהווה, בתמורה לתשלום עתידי.
על פניו, זו עסקה שכל הצדדים מרוויחים ממנה – הלקוחות יכולים לשלם באופן מידי על מוצרים ושירותים וליהנות מפריסת תשלומים נוחה יותר, תוך שהגופים הפיננסיים מרוויחים מריביות, עמלות ודמי כרטיס.
הרבה אנשים לא מודעים לגובה הריבית שהם משלמים בפועל על עסקאות בקרדיט ולא באמת מבצעים מעקב מתמשך אחר הוצאות האשראי שלהם, וכשאנחנו לא נמצאים תמיד עם ה"אצבע על הדופק" – קל לנו לפספס עסקאות ומצבים שבהם אנחנו משלמים הרבה יותר ומקבלים הרבה פחות.
בנוסף, הסטטיסטיקה מראה כי ישראלים רבים נוטים לבצע בכל חודש כמה עסקאות קרדיט או תשלומים, מה שבזמן הווה אמנם נראה כמו החלטה משתלמת, אך מקשה מאוד להימנע מחובות מצטברים בטווח הארוך.
לדוגמה, אם קונים בסופר ב-1,500 שקלים, זה לא נראה כל כך נורא לפרוס את זה לארבעה תשלומים נוחים של 375 שקלים, אך העסקה הזאת מצטרפת לתשלומים על הרכב, מכשירי אלקטרוניקה, מוסדות החינוך של הילדים והרשימה עוד ארוכה.
כשבכל חודש אנחנו נדרשים לשלם כמה תשלומים "קטנים" כאלו של כמה מאות שקלים, אנחנו כבר מתחילים את החודש עם חוב של אלפי שקלים, עוד לפני שהתחלנו לנצל את מסגרת האשראי להוצאות יומיומיות וכל זה קורה עוד לפני שבכלל התחלנו לדבר על הריביות הגבוהות שיכולות להיות מגולמות בעסקאות הקרדיט האלו.
מה ההבדל בין קרדיט לתשלומים?
כדי להבין טוב יותר את נושא העמלות בעסקאות קרדיט, קודם כל חשוב להתעכב על ההבדל המהותי בין עסקאות תשלומים לבין עסקאות קרדיט.
עסקאות תשלומים הן למעשה הסדר מול בית העסק, שבמסגרתו הוא נותן לכם את השירות או המוצר, בתמורה לתשלום חודשי שאתם תספקו לו באופן ישיר, בהתאם להסכם שלכם.
במקרים רבים, עסקת תשלומים לא תהיה כרוכה בתשלום ריבית.
זאת מכיוון שבית העסק רוצה להעניק ללקוחותיו את האפשרות לפריסה נוחה של התשלומים, כדי להגדיל מכירות ולהפחית את ההתלבטות של לקוחות לפני ביצוע הרכישה.
מנגד, עסקת קרדיט מתבצעת מול חברת האשראי שלכם.
כלומר, בית העסק מקבל את מלוא התשלום שאתם מחויבים לו באותו הרגע, תוך שחברת האשראי פורסת לכם את הסכום לתשלומים, בדרך כלל תוך הגדרת ריבית מסוימת.
מה שחשוב לזכור כאן זה שברובם המוחלט של המקרים, עסקה בקרדיט תהיה יקרה יותר מעסקת תשלומים ובטח יותר מעסקה שבה אתם משלמים את כל הסכום בפעימה אחת.
על כמה עומדת עמלת עסקת קרדיט?
כיום, החוק בישראל מגדיר ריבית מקסימלית בעסקאות קרדיט שיכולה להגיע לכ-15 אחוזים מגובה העסקה.
רק כדי שנבין את המשמעות של הנתון הזה, אם התחדשתם בטלפון נייד ב-3,000 שקלים, זה אומר שתצטרכו להוסיף עוד 450 שקלים לסכום הכולל של העסקה. זהו כמעט הסכום של עוד טלפון חכם מדגם פשוט יותר.
עכשיו נניח שבחודש אחד ביצעתם כמה עסקאות בתשלומי קרדיט וכבר יכול להיות ששילמתם עוד כאלף שקלים מיותרים על כל הרכישות האלו, כעמלות לחברת האשראי.
עכשיו נכון, רוב עסקאות הקרדיט לא כרוכות בריבית בגובה המקסימלי שהזכרנו כאן, אך יש בהחלט לא מעט עסקאות שבהן הריבית יכולה לעמוד על 12 או אפילו 13 אחוזים.
הנתון הזה מושפע כמובן מכמות התשלומים, סכום העסקה ועוד נתונים רבים שהלקוחות לא תמיד מודעים אליהם במעמד הרכישה.
מטבע הדברים, חברות אשראי שונות גם יציעו ריביות שונות לעסקאות הקרדיט שלכם.
ריבית הקרדיט במקס, ויזה כאל וישראכרט לדוגמה לא יהיו זהות כמובן, ויינתנו בהיקפים שונים, ללקוחות שונים, בהתאם למסלול שלהם, לדירוג האשראי וגם להטבות שונות שהם אולי זכאים להן.
במקרים רבים, הצרכנים בכלל לא מודעים לגובה הריבית בעסקאות קרדיט, מכיוון שבמעמד הרכישה, לא תמיד מוצג שיעור הריבית.
הנתון הזה מופיע כמובן בפירוט האשראי או בממשק של הבנק שבו מתנהל החשבון שלכם – אך אלו נתונים שלרבים מאיתנו אין את הזמן או הרצון לעבור עליהם באופן קבוע ולנתח אותם לעומק.
מתי לבצע עסקת תשלומים בקרדיט ומתי כדאי להימנע מזה?
כל מי שמבינים דבר או שניים בהתנהלות פיננסית נכונה בוודאי ייתנו לכם את העצה הזאת – כשמתאפשר לכם לשלם על מוצר או שירות בפעימה אחת בלי לפרוס את התשלום, כדאי כמובן לעשות זאת ולהימנע מהתחייבות ארוכה, גם אם לא מתחשק לכם להוציא כל כך הרבה כסף כרגע וגם אם אתם בטוחים במאה אחוזים שתוכלו לעמוד בתשלומים בעתיד.
ואם אי אפשר לעשות זאת, כמובן שעדיף לבחור בתשלומים ללא ריבית.
רק כשכל אלו לא מתאפשרים, אפשר לשקול לשלם בקרדיט, תוך בחירת מספר תשלומים נמוך יותר, כדי להימנע מריביות גבוהות.
מאחורי העצה הזאת, שלכאורה נראית מובנית מאליה, אך בפועל קשה ליישום, עומד היגיון פשוט, אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד ועדיף לשלם היום ולהימנע מהתחייבויות שעלולות להצטבר, להכביד ולייצר חובות מיותרים שרק יעמיקו את הקשיים הכלכליים.
מהו דירוג אשראי וממה הוא מושפע?
ב-2016, הוסדר בישראל חוק נתוני האשראי, אשר מטרתו המרכזית היא להגביר את התחרות בין גופים פיננסיים ולשפר את תנאי ההלוואות והאשראי שהם מציעים לנו האזרחים.
מה זה אומר בפועל? המאגר שהוקם במסגרת החוק מרכז נתונים פיננסיים על כל אזרחי ישראל, שמעריכים את היכולת שלנו להחזיר הלוואות, לעמוד בתשלומים ולמלא אחר התחייבויות.
כך, חברות האשראי יכולות לגבש הצעות מותאמות אישית לכל אדם, תוך צמצום הסיכון ושיפור השקיפות.
דירוג אשראי מורכב בין היתר מנתונים היסטוריים על החזרי תשלומים, על עמידה בהתחייבויות כמו משכנתה והלוואות וגם על מאפיינים אחרים של התנהלות פיננסית, מתוך נתונים שמתקבלים מבנקים, חברות אשראי, חברות ביטוח, בתי השקעות וגורמים נוספים.
הדירוג של כל אזרח בישראל הוא מספר בין 0 ל-1,000, כאשר ככל שהציון של אדם מסוים גבוה יותר, כך הוא יקבל תנאים טובים יותר בהלוואות ובשירותים פיננסיים נוספים.
איך משפרים את דירוג האשראי?
כפי שהבנו, דירוג אשראי מראה בצורה השקופה והבסיסית ביותר כמה אנחנו "בשליטה" על ההתנהלות הפיננסית שלנו.
ככל שננהל את הכסף שלנו בצורה מושכלת יותר, נהיה מודעים להוצאות והכנסות, נימנע מעיכובים בתשלומים, נצמצם חובות ולא נהיה בחריגה ("מינוס") – כך דירוג האשראי יעלה וזה ישתלם מאוד בטווח הארוך.
עם זאת, מדובר בתהליך איטי והדרגתי שלפעמים לוקח זמן רב עד שאפשר להשפיע עליו לטובה.
שירותים שונים, כמו "קפטן קרדיט", "קרדיטו", או "ניו קרדיט" עשויים להציע עזרה בהבנה מעמיקה יותר של דירוג האשראי ובביצוע פעולות שעשויות להשפיע עליו לטובה.
אם כי חשוב לבחון את השירותים האלו בזהירות ולהבין איך בדיוק הם יכולים לסייע לכם ובאיזה מחיר.
מהן החלופות לעסקאות קרדיט שעשויות להיות משתלמות יותר?
כדי לשפר את דירוג האשראי ולהגביר את השליטה על הכסף שלנו, חשוב לחפש תמיד את הפתרונות שנכונים לנו ויהיו כרוכים בפחות תשלומים נלווים שינפחו את ההוצאות שלנו ויאפשרו יותר מרווח נשימה.
מה שאנשים לא פעם מופתעים לגלות זה שבמקרים מסוימים, הלוואה מהבנק או מגופים פיננסים אחרים, תהיה משתלמת יותר מביצוע עסקאות בקרדיט ובוודאי מכניסה למינוס ולחובות לחברות האשראי.
גם הלוואות, מטבע הדברים, מומלץ לקחת רק כשממש צריכים, ולא כדי לטוס לחופשה או לרכוש מוצר שאין לנו צורך מידי בו.
בנוסף, ניתן לברר עם חברת האשראי או הבנק האם יש אפשרות לאחד הלוואות, לקבל הנחה בדמי הכרטיס או לקבל תנאים טובים יותר על תשלומי הקרדיט.
כאמור, ככל שדירוג האשראי שלכם יהיה גבוה יותר, כך יגדל הסיכוי שתקבלו הצעות טובות יותר מהגופים האלו בהמשך הדרך.
אפשר בהקשר הזה גם לבחון את האפשרות לקחת הלוואות מקרנות ההשתלמות, קופות הגמל או אפילו קרנות הפנסיה שלכם.
במקרים מסוימים, תוכלו לקבל הלוואה כזאת בתנאים נוחים בהרבה מאלו של חברות האשראי והבנקים, אם כי לא בכל המקרים תוכלו לקבל הלוואה כזאת, בטח במציאות הנוכחית שבה גופי השקעות רבים סובלים מהפסדים.
בנוסף, תוכלו לבחון את האפשרות להשתמש בפחות כרטיסי אשראי, מכיוון שעל כל כרטיס אתם כידוע משלמים דמי ניהול ואולי גם עמלות נוספות.
בעבור אנשים מסוימים, עדיף לשקול גם את האפשרות להשתמש בכרטיס דביט, שמבצע חיוב מידי של חשבון הבנק שלכם בכל עסקה.
בשימוש בכרטיס כזה, לא משלמים ריבית על רכישות והעסקאות שלכם לא משפיעות על היסטורית האשראי, על מסגרת האשראי ועל דירוג האשראי שלכם.
בכל מקרה, כדאי לבדוק כמה פעמים בחודש את חיוב האשראי ומצב חשבון הבנק שלכם, כדי לוודא שאתם מכירים את כל ההוצאות שלכם, יודעים כמה בדיוק אתם משלמים על כל עסקה וגם מבינים את המשמעות של הקרדיט והעמלות מול הגופים הפיננסיים שמנהלים את החשבון שלכם.
אז מה למדנו כאן ומה עושים עם כל המידע הזה?
את כל המידע שריכזנו לכם במדריך הזה אפשר לסכם במילה אחת – מודעות.
ככל שתהיו מודעים יותר לגובה הריבית שאתם משלמים בעסקאות הקרדיט, לכמות העסקאות האלו שמצטברות אצלכם בכל חודש ולכמות הכסף המיותר שאתם משלמים בגללן, כך, עם הזמן, תגבירו את השליטה על העסקאות האלו ותוכלו להתייחס אליהן בצורה ביקורתית יותר ולחפש דרכים אחרות ומועילות יותר לממן את המוצרים והשירותים הדרושים לכם.
התנהלות מושכלת יותר עם כרטיסי האשראי לא רק תסייע להשאיר יותר כסף בחשבון בטווח הארוך, אלא גם תמנע מכם להיכנס לחובות מיותרים וגם עשויה להשפיע לטובה על דירוג האשראי, שבמידת הצורך יאפשר לכם לקבל הלוואות ומשכנתה בתנאים משופרים ונוחים הרבה יותר.
בהצלחה 🙌
